שאלה
האם מותר לפתוח בית כנסת בבית דירות ללא רשות השכנים?
תשובה
מרן פסק בשו"ע (יו"ד רמה כב ,חו"מ קנו ג) שאדם הרוצה לפתוח תלמוד תורה בביתו אין בני החצר רשאים למנוע ממנו בטענה שקולם של הילדים מפריע להם, ומוסיף מרן שהוא הדין לכל דבר מצווה שאין השכנים יכולים לעכב בעדו.
ובהשקפה ראשונה לטובה נראה בפשטות שמותר שהרי בית-הכנסת הוא דבר מצוה וכל שכן אם גם לומדים שם תורה, אלא שיש לבעל הדין לבוא ולטעון שתי טענות:
-
לדעת כמה פוסקים יש סכנה למי שגר מעל בית-הכנסת
-
אם הוא רוצה לפתוח בית-כנסת בקומה העליונה יכולים השכנים לטעון שהרעש של היוצאים ובאים מפריע להם ואינו דומה לחצר שאינו יכול לעכב על כל דבר מצוה כיון שבחצר כל בית בפני עצמו והרעש מחוץ לבית משא"כ בבית דירות כולם נמצאים באותו מבנה והרעש גדול ביותר.
ובעניין הטענה הראשונה-
הנה פסק מרן בשו"ע (או"ח קנא, יב) ע"פ דברי המרדכי (שבת פרק א', סי' רכח) בשם מהר"ם שאין להשתמש בקומה שמעל בית-הכנסת תשמיש של גנאי כגון לישן שם וכיו"ב.
והוסיף הרמ"א בהגהה (שם) ע"פ דברי מהרי"ו (בתשובה סי' נב) שדין זה מדובר דווקא כשנבנה המבנה מלכתחילה לשם בית-כנסת אבל אם לקחו מבנה ועשו ממנו בית-כנסת אין מניעה לגור בקומה שמעליו.
וכתב בכנסת הגדולה (בהגה' על הב"י שם) על דברי הרמ"א ששומר נפשו ירחק מכך וכל אלה שגרו מעל ביכ"נ לא הצליחו.
וכתב הט"ז (שם ס"ק ד) על עצמו שהוא גר עם בני ביתו מעל לביכ"נ ונפטר בנו ותלה זאת בכך שגר מעל ביכ"נ ולכן נענש.
כל עומת זאת כתב הרמב"ם בתשובה (פאר הדור סי' עד) שאין מניעה לגור מעל לבית-כנסת ורק אסור להשתמש או להניח דברים מעל מקום ההיכל (ארון הקודש)
וכתב הרב חיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' נו) שאם היה רואה מרן את תשובת הרמב"ם היה פוסק כמותו.
וכתב הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (ח"א או"ח סי' כו) שהעיקר להלכה ולמעשה כדעת הרמב"ם בתשובה שמותר להשתמש ולדור בכל הדירה מעל בית-הכנסת ואפילו לישן שם ורק מעל ההיכל מקום הס"ת לא ישתמשו, וישימו במקום זה ארון או ספריה וכיו"ב, וכל האמור דווקא בקומה שמעל ביה"כ אבל בשאר הקומות שמעליה אין חשש כלל.
ובעניין הטענה השנייה-
אמנם יש הטוענים שבנין מגורים אינו דומה לחצר כיון שכולם נמצאים באותו מבנה וכאילו כולם נמצאים בבית אחד ולכן השכנים יכולים לעכב,
אולם לאחר העיון בדבר נראה שאין חילוק זה נכון להלכה כיון שהטעם הוא שהשכנים לא יכולים לעכב בכל דבר שהוא לצורך מצוה ואין זה משנה אם הם גרים באותו מבנה או במבנים נפרדים, והוא הדין לבית דו-משפחתי שכל אחד יכול להקים ת"ת או כל דבר מצוה בחצי שלו ואין השני יכול לעכב מהטעם הנ"ל.
היוצא מדברנו להלכה ולמעשה- מותר לאדם לפתוח בית-כנסת או ת"ת או כל דבר מצוה בבית קומות או בחצר משותפת ואין השכנים יכולים למחות בדבר.