יום ראשון - כד  כסלו

  • אסור לעשות סחורה בארץ ישראל בדברים שיש בהם חיי נפש (מוצרי יסוד), באופן שיש כמה מתווכים באמצע הגורמים למחיר גבוה. אך אם יש בארץ ישראל כמות גדולה מאותם הדברים שיש בהם חיי נפש, מותר לסחור בהם (שוע חו"מ רלא כג). לכן בימינו שיש שפע גדול ברוך ה', מותר לעשות סחורה, אלא שצריך לדאוג שלא יפקיעו את המחירים (שם כה), ולכן טוב עשו הממונים על כך, שיש מוצרי יסוד בפיקוח ממשלתי.
  • פסק מרן שאין מוציאים פירות שיש בהם חיי נפש מארץ ישראל לחו"ל משום יישוב א"י (שם כו).

אולם בזמננו מותר לעשות כן, גם מפני שיש פירות בשפע וגם מפני שהמדינה מרוויחה כסף על הייצוא של הפירות.

 

לע"נ שלמה בן יעיש חייט
 

יום שני -  כה  כסלו – נר א' של חנוכה

  • אין לומר לאדם שקנה דבר מה, כמה הדבר שקנה גרוע כדי לא לצערו (כתובות יז.).
  • לע"נ פנחס בן סולטנה

    אך, אם הקונה יכול עוד לבטל את המקח, צריך לומר לו   כדי שיוכל לדרוש את ביטול המקח, שהרי כאן אמירתו מועילה לחברו ולא רק  מצערת אותו (הלכות רכילות כלל ט ובבאר מים חיים ס"ק לד(.

 

להצלחת קרן נטלי יוסף

 

לזכות והצלחת התמים נעם פינחס פלד בן הרב אייל וצפרית
 

יום שלישי - כו  כסלו – נר ב' של חנוכה

  • המוכר לחברו במידה במשקל או במניין, וטעה בכל שהוא, נקנה המקח ומחזיר הטעות ואפילו אחר כמה שנים, שקניין בטעות הוא.

וכל מה שכתבנו לעיל שעד שישית יש מחילה, הכוונה היא אם היה מחיר גבוה יותר, אבל לא אם סכמו על מאה תפוחים ונתן לו תשעים ותשע (שו"ע חו"מ רלב א).

  • כל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך (שם ו), לכן, אם לא התנו ביניהם אחרת ויש מחלוקת ביניהם, מנהג המדינה הוא הקובע.

למשל אם יש מום קטן בחפץ הנמכר, מבררים מה מנהג המדינה כשנמצא מום כזה, וכן כל כיוצא בזה.

 

לע"נ חנה איטח בת סולטנה

 

יום רביעי - כז  כסלו – נר ג' של חנוכה

  • הלוקח מקח ונמצא בו מום, ואחר כך אבד או נגנב לפני שהספיק לחזור אל המוכר, הרי הוא ברשות הלוקח, עד שיחזיר המקח למוכר. ואם מחמת המום נפסד המקח עוד יותר, הרי זה ההפסד נחשב של המוכר שהרי מחמת המום שמכר הגיע, ואם היה לו להודיע למוכר ולא הודיעו, הרי זה ברשות לוקח (שו"ע חו"מ רלב כב).
  • המוכר לחברו דבר שאסור מהתורה או מדברי חכמים בין במזיד בין בשוגג בטל המקח ומחזיר לו את התשלום שאין לך מום גדול מזה שמכר לו דבר האסור (שם רלד ד).

 

 

יום חמישי - כח  כסלו – נר ד' של חנוכה

  • המחזר אחר דבר לקנותו או לשכרו, בין קרקע בין מטלטלים, וכבר סיכם התנאים עם המוכר אך לא ישבו וחתמו, ובא אחר וקנאו, נקרא רשע. והוא הדין לרוצה להשכיר עצמו אצל אחר. ואם בא לזכות בהפקר או לקבל מתנה מאחר, ובא אחר וקדמו, אינו נקרא רשע, כיון שאינו דבר המצוי לו במקום אחר (שו"ע חו"מ רלז א).
  • לכן, מי שמתעניין בדירה לקנותה או לשוכרה ויודע שיש כבר מישהו שסיכם העסקה עם בעל הבית, אך עדיין לא חתמו, לא יפנה לבעל הבית אלא אם שמע שקודמו ירד מהעניין, והוא הדין אם שמע שמישהו סגר תנאי קבלה לעבודה מסוימת לא ירוץ להקדימו, שכל הדברים האלה יכול למצוא כמותם במקום אחר.

 

יום שישי - כט  כסלו – נר ה' של חנוכה

  • אדם שתרם לצורך מסוים כגון ניתוח של מישהו בחו"ל, ולבסוף בא נדיב עשיר וכיסה את כל ההוצאות או שהחולה מת או הבריא, ולא נצרכו לכספו של הראשון יחזירו לתורם.

ואם רבים תרמו, שקשה להחזיר לכ"א מהתורמים, יעשו הגבאים עם הכסף מה שיראו לנכון (שו"ע  יו"ד רנג ו-ז).

  • אך אם השתמשו בתרומה לצורך שנתרמה בשבילו ונשאר חלק מהכסף הרי הוא של החולה, כמו שמצאנו במשנה (שקלים ב, ה) "מותר שבויים לשבויים מותר שבוי לאותו שבוי, מותר עניים לעניים מותר עני לאותו עני".

בכל מקרה רשאים הגבאים להשתמש במותר לצרכים אחרים אם רואים צורך שעה בכך (שם).

 

לע"נ יהודית לאה בת מרדכי יהודה
 

שבת - מקץ - ל  כסלו – נר ו' של חנוכה

  • אדם הזכאי להנחה בהיותו חבר מועדון, מותר לו לקנות בהנחה ולתת לחברו, אך, אם חברותו במועדון מקנה לו זכות שימוש בהנחה וזכות זו מותנית וניתנת לשימושו הבלעדי הרי זה אסור להעבירה לאחר, כגון תוכנות מחשב הנמכרות בזול מאד לחברי הסתדרות המורים, וכן הדין ברכב חברה וכדומה.
  • כמובן שאם החברה שנותנת את ההנחה מתירה לעובדיה להשתמש בזה לכל צורך שהוא גם לקנייה עבור מישהו אחר, הדבר מותר. והוא הדין לנהיגה על רכב של חברה או כל כיוצא בזה. נמצא שהטוב ביותר הוא לשאול את נותן הנחה, האם אפשר להשתמש בה לטובת אחרים.

 

הלכה יומית בחושן משפט - מהספר של הכולל, ביומו תיתן שכרו