הלכה יומית בווטסאפ.

יום רביעי – ד טבת

א. אדם שיש לו חצר בדירתו ומתחת לחצרו יש בית מגורים או חנות וכד' ומחמת ירידת גשמים מרובים נגרמה רטיבות ונזילה בדירה שמתחתיו, חובת התיקון חלה על הניזק שדר למטה ולא על בעל החצר או הדירה העליונה. זאת כאשר אין מנהג אחר המקובל באותו מקום (שו"ע חו"מ קנה ד).
ב. צנרת ביוב משותפת שהתקלקלה וגרמה להצפה באחד הבתים, הרי שישנה מחויבות הדדית לבעלי הנכס להשתתף בתיקון הצנרת, הכוללת גם את הדיירים שלא נפגעו מהקלקול וממילא שאינם נהנים בתיקונו.

לע"נ אברהם בן דוד
לע"נ קלמן בן דב

 

יום חמישי – ה טבת

בריאות והצלחה לדניאל הי"ו בן אייל ומוריה מדמון

לע"נ מאיר בן יצחק

א. בנזקי "רעש" הנגרם משכנים, מצאנו שההלכה מבדילה בין רעש חריג וחיצוני הנגרם מכניסת ויציאת ציבור אנשים בתוך מבנה מגורים משותף לבין רעש פנימי הבא מעשיית מלאכה בתוך בית פרטי בבניין (שו"ע חו"מ קנו ב).
ב. בסוג הרעש הראשון, עקרונית יש זכות ביד השכנים לעכב ולמנוע את הרעש. אולם בסוג הרעש השני, אינם יכולים לעכב ולמנוע, במידה ושכן זה התחיל כבר במלאכתו הרעשנית ולא מיחו בו שכניו בשלבי ההתחלה (שם).

 

יום שישי – ו  טבת

  • אדם המעוניין לפתוח חנות או משרד (שהדרך לעשותם במקומות מכירה קבועים) בבניין מגורים, יכולים שכניו לעכב אותו מלפתוח את החנות בטענה שהרעש הנוצר מכניסתם ויציאתם התדירה של לקוחות ובעלי מקצוע שונים מפריע וטורד את מנוחתם. ואפילו אם כבר פועל העסק זמן ניכר, אינו יכול לטעון "חזקה" על הרעש ויכולים שכניו למחות בו גם לאחר זמן (שו"ע חו"מ קנו ב).
  • אדם המעוניין לעשות בביתו אומנות הקשורה עם רעש של פטישים ומכונות או לחילופין של כלי נגינה, לדעת המחבר גם בזה יכולים השכנים למנוע בעדו מלקיים את מחשבתו, ולדעת הרמ"א, כיוון שעשיית הרעש מתבצעת על ידו בלבד ובביתו הפרטי, אין השכנים יכולים לעכב (שם).

שבת – ויגש – ז  טבת

  • גם לדעת הרמ"א, כאשר מדובר בשכנים זקנים או תשושים הלוקים בחולי מסוים, הזכות בידם למחות ולמנוע את הרעש האמור שגורם להם נזק בריאותי.
  • לפי האמור לעיל, התחבטו הפוסקים עד היכן מגיעה רמת החולי המונע מעשיית רעשים. האם גם כל זקן או תינוק נחשב כחולה, ומקצתם הכריעו שכאשר עשיית הרעש הנ"ל היא עיקר תשמישו של אותו אדם, יכול הוא לעשותו למרות ההפרעה שנגרמת מכך לשכנו החולה. מאידך בשעות לילה מאוחרות או בשעות מנוחה מקובלות, כל אדם נחשב כ'חולה' ביחס לרעש שאינו מאפשר מנוחה חיונית ויכול הוא למחות בעושה הרעש.

 

לע"נ יעל בת נפתלי אריה

יום ראשון – ח טבת

א. אדם המבקש להתקין מזגן בביתו ולמקם את המדחס סמוך לחלון חברו, על אף שלכתחילה ראוי שירחיק את המדחס באופן שהרעש שנוצר מהמדחס לא יפריע לשכנו, מכל מקום אם בשעת ההתקנה סמוך לחלון חברו ראה חברו ושתק, אינו יכול שוב לתבוע ממנו להרחיק את המזגן. וגם כאשר המזגן פועל ומרעיש בשעות הלילה המאוחרות, אין בידו למחות בו (שמרו משפט עמוד נה-נו).
ב. שכן המעוניין לפתוח בביתו חדר לימוד לילדים, אין שכניו יכולים לעכב אותו מלפתוח מחמת הרעש הנוצר מכך, בהיות שלימוד תורה נחשב "מצווה" ובכל דבר מצווה אין השכנים יכולים לעכב (שו"ע חו"מ קנו ג).

לע"נ שלמה זלמן בן משה יהודה זליגר

יום שני – ט טבת

א. שכן הרוצה לפתוח "בית כנסת" בבניין מגורים, אין בידי השכנים למחות בו מלפתוח על אף שיש עוד בתי כנסת בעיר. ומי שמעכב את הרבים מלבנות בית כנסת נקרא "מונע את הרבים מלעשות מצווה" (שו"ע חו"מ קנו ג, קסב ז בהגה).
ב. למרות המבואר לעיל, הרוצה לבנות בית כנסת מתחת לדירת מגורים, יש הטוענים שיש זכות לדרים שם למנוע ממנו מלפתחו וזאת עקב דברי הט"ז ועוד פוסקים שכתבו על הדר מעל בית כנסת שנענש משום שמונע את התפילה מלעלות ולהתקבל בשמיים, בפרט כשמצויים בדירה תינוקות ועוללים שמלוכלכים בטינוף. והכרעת הפוסקים בהנ"ל היא, שאם בוני בית הכנסת התנו במפורש בשעת בניית בית הכנסת שלא יחול על המקום קדושת בית כנסת, אין חשש ואינם יכולים למחות (שו"ע או"ח קנא יב ובמשנ"ב שם ופסק"ת שם).

יום שלישי – י טבת – תענית עשרה בטבת

א. בהלכות שכנים קיים כלל, לפיו אדם שנהג להשתמש ולהיעזר בחפציו או בחצרו של חברו, או שהיה רגיל לעשות תשמיש המפריע לשכנים ושכניו ידעו מכך ושתקו, זכה אותו אדם ב"חזקה" המאפשרת לו להמשיך ולהשתמש כהרגלו ושוב לא יוכלו שכניו לעכב או למחות בו (שו"ע חו"מ קנה לה).
ב. לכלל האמור לעיל ישנם ארבעה מקרים יוצאי דופן, שבהם לא ניתן ליצור "חזקה", ותמיד נשמרת לשכן הניזוק הזכות למחות במזיק ולסלק את נזקו, והם: עשן, ריח של בית הכיסא, אבק, נדנוד הקרקע (שם לו).

לע"נ ירמיהו מאיר בן יחיאל מיכל
לע"נ אברהם בן שלמה

יום רביעי – יא טבת

א. העשן שאמרו חכמים שאין לו חזקה הוא רק אם מתקיימים בו אחד משלושת התנאים: הוא צריך להיות בתדירות גבוהה (ולא לעתים רחוקות), הוא מגיע לשכנים ברוח מצויה, והוא מזיק לבני אדם (ולא רק לרכוש).
ב. אם לא התקיימו אחד משלושת התנאים האלו, יכולים השכנים למחות לכתחילה, אולם אם שתקו הוי מחילה ויש חזקה (שו"ע חו"מ קנה לז).
לכן, אדם שיש לו תנור חימום בבית הפועל ע"י נפט או סולר, והוא פולט עשן המזיק לשכנים, יכולים השכנים למחות בו, שהרי אפשר לחמם את הבית באופנים שאינם פוגעים בשכנים. אולם שכנים שעושים מידי פעם "על האש" והריח חודר לבתים הסמוכים, אין ביכולת בעלי הבתים למחות בהם, כיוון שהריח נעשה לפרקים ובזמנים ידועים.

לע"נ יעקב יהושע בן מנחם ודבורה

 

יום חמישי - יב  טבת

א. אחד מנזקי שכנים המצוי והמרכזי מכונה- "היזק ראיה". משמעות היזק זה הוא שאסור לאדם למקם את חלונותיו באופן שישקיפו לביתו של חברו, וככלל אסור לאדם להסתכל בביתו של אדם אחר (שו"ע חו"מ קנד ג).

נחלקו רבותינו הראשונים האם מועיל "מחילה" או "חזקה" בהיזק ראיה. הרמב"ן סובר שלא מועילה מחילה ואילו הרא"ש סובר שמועילה (שם ז).

ב. אדם שהתקין במרפסתו דלתות עם מראות דו צדדיים הגורמים לשכניו הסמוכים לו לראות זה את זה דרך המראות, יכולים הם למחות בו ולמנוע את ההתקנה  הנ"ל למרות שהיזק הראיה לא בא מבעל המראות, וזאת משום שמכל מקום מזיק הוא ע"י ממונו.

לרפואת צבי משה בן סעידה

 

לע"נ דהן חיים בן סולטנה

יום שישי - יג  טבת

א. שכן שפתח חלון חדש מול דירת חברו, יכול חברו למנעו, ולחייב אותו לסתמו בטענה שמזיק לו בהיזק ראיה (שו"ע חו"מ קנד ג).

ב. במקרה שהחלון נפתח כנגד גינה או חצר של חברו, אם בעל הגינה משתמש בה לעתים בשימוש כזה שראיית השכן מפריעה לו, יכול גם הוא למנוע ממנו את פתיחת החלון כנ"ל (שם). 

אולם אם בחצר זו אין רגילים להשתמש תשמיש של צניעות, כמו שמצוי כיום בבתי קומות וכיו"ב, מותר לו לפתוח חלון לשם.

 

 לע"נ יהודה בן שמואל

 

לע"נ רבקה בת אברהם צבי

שבת - ויחי - יד  טבת

א. שכן המעוניין לבנות כותל בחצרו באופן שבניית הכותל מאפילה ומסתירה את אור השמש המיועד להיכנס מבעד חלונות שכנו, הרי הוא מחויב להרחיק את מבנה הכותל מרחק של 4 אמות (2 מטר בקירוב) מחלונות חברו. אם לאחר שהרחיק את המרחק הנ"ל עדיין בניית הכותל גורמת האפלה, אינו מחויב להרחיק יותר (שו"ע חו"מ קנד כא).

ב. שכן המתלונן על בניה שגורמת להסתרת הנוף המשתקף מחלונו, אין בטענה זו יכולת למנוע את הבנייה (משכן שלום, עמ' תמד ותרכ).

 

יום ראשון - טו  טבת

  • נחלקו הפוסקים אם נתנו חכמים שיעור "הרחקה" גם בבנייה מעל החלונות והשאירו את הדבר בספק. היות וכך, לכתחילה גם בבנייה לגובה אין לאדם רשות להאפיל על חלונות חברו ללא הרחקה.
  • לאור האמור, שכן בקומה העליונה המבקש להוציא מרפסת הבולטת באויר החצר המשותפת באופן שקרקעית המרפסת עומדת מעל חלונותיו של שכנו המתגורר מתחתיו וגורמת להאפיל ולמעט את אחוזי האור המיועדים להגיע אליו, זכאי השכן בקומה התחתונה למנוע משכנו המתנשא מעליו מלבנות את המרפסת. אולם אם על פי הערכה של מביני דבר אין בבניית המרפסת האפלה משמעותית על חלונות חברו, זכאי הלה לבנות את מרפסתו, שהרי זה נהנה וזה לא חסר (שו"ע חו"מ קנד כא, כג).

יום שני -  טז  טבת

  • שכנים בבניין או חצר משותפת יכולים לכפות זה את זה לבנות דלת ובית שער לחצר וכן כל דבר שהחצר או הבניין צריך להם צורך גדול, או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם (שו"ע חו"מ קסא א).
  • אחד מהדיירים שהוציא הוצאות בנייה בנכס המשותף ושכנו אינו מעוניין בבניה, אם הבנייה היא דבר המחויב כגון שהבית נוטה ליפול וכד', מחויב השכן להשתתף בהוצאות (שו"ע חומ קעח ג בהגה).

יום שלישי - יז  טבת

א. דיירים בבניין משותף המתכנסים מפעם לפעם לאסיפה כללית ומקבלים החלטות בנוגע לנכס המשותף, החזקתו, ניהולו, גביית מס ועד בית וכדומה, יש תוקף להחלטתם בנושאים הנהוגים והמקובלים ע"פ דין תורה והרי הם בהחלטתם כבית דין הגדול.

ב. בנושאים הנ"ל החלטת הדיירים תקפה אפילו כאשר התקבלה ע"פ דעת הרוב בהעדר נוכחותם של מיעוט הדיירים, בתנאי שההכרזה על קיום האסיפה התפרסמה בקרב הדיירים ואעפ"כ לא נכחו בה (שו"ע חו"מ קסא א, שמרו משפט עמוד ס).

לע"נ חיה בת אריה

לע"נ רבקה מדמון

הלכה יומית בחושן משפט - מהספר של הכולל, ביומו תיתן שכרו