"אבל למה היא לא שמחה?"
שואל את עצמו גבר לפעמים.
מתחת לפני השטח, הוא מרגיש ש
כל אדם ששרוי בלא אישה שרוי בלא שמחה ובלא שכינה.
"בלא אישה", זה לא רק רווק. זה גם מישהו שאשתו לא בטוב עם עצמה.
"טוב,
אז מתי זה עומד להשתנות?
אני מוכן לסוע איתה, ללכת לאן שהיא רוצה, לעשות ולהגיד מה שהיא תרצה, רק שתהיה שמחה".
לא פעם
זה גם קשור אליך
לא שאין לה אחריות על שמחתה.
אבל אתה יכול לעשות משהו בעניין.
זה נכון
שלפעמים את מה שהיא צריכה כדי להיות שמחה
היא דורשת
דוחקת
מבקרת
במקום לומר
ולבקש
אבל לפעמים
גם היא לא יודעת לומר לעצמה
אבל שם מולך
יש בקשה
יש חסרון
וגם אם לך הוא לא דחוף
לה דווקא כן.
ואם תדאג למלא אותו
היא תהיה שמחה
זה גם בידיים שלך.
אז מה היא צריכה?
מה חסר לה?
מה היא מבקשת?
קודם כל מבקשת שתרצה לדעת
מבקשת שתקלוט
מבקשת שזה יהיה אכפת לך
לפעמים גם
מבקשת שתתן לזה תוקף
שתאשר לה שהיא
לא משוגעת, לא מגזימה, לא סתם מבולבלת, לא מציקה לך, לא מעיקה, לא תהיה לבד שם, לא...
תן דעתך.
להמתין שאיך שהוא זה יקרה,
זו לא הדרך.
להגיד לה, שהיא אף פעם לא שמחה,
תחליט אתה אם זו הדרך...
"אבל למה הוא לא שמח?"
מתחת לפני השטח, היא מרגישה ש...
אז אם את רוצה תקראי את הפוסט הזה בשבילך.
כי זה נראה
שהקושי לראות את צרכיו של הזולת, באמת, והאתגר בכך שיהיה אכפת לך מרצונותיו וצרכיו של הזולת, באמת, אינו בבלעדיות של אף אחד מהמינים.