נכתב מתוך דו שיח עם תורת סבי ז"ל, מניטו.

אבא ואמא, איך חיים פה בעולם? איך אהיה אדם? וגם, עוד שאלה. איך אוכל לחיות פה בעולם עם עוד אנשים?
שאלה גדולה ניצבת לפתחנו כהורים. אין הורה שלא ניצב בפני השאלה הזו כי הילד שואל אותה מעצם מהותו. כל חייו אומרים את השאלות הללו ועוד כמותן. 
בשיעור שהעברתי בנושא הורות, הצפתי שאלה אחת יסודית - היכן הן הנקודות המרירות בתוך ההורות שלנו ובתוך הקשר עם הילדים? בין התשובות השונות שקיבלתי היו בכל זאת כאלו שחזרו על עצמן באופן בולט – מריבות אחים היתה אחת מהן.

"נו. תפסיקו כבר לריב! אתם לא יכולים להעביר חמש דקות בלי לאכול אחד את השני? איך זה יכול להיות שכך נראה הבית שלי..."

אז מה באמת אפשר לעשות עם הנקודה הכואבת הזו? ספרי ההורות רבו מאד. שיטות. תרגילים. נשימות. סדנאות. פעם זה לא היה נושא כה נרחב לכתיבה אבל כיום הוא ממלא מדפים שלמים. אז מאיפה להתחיל? לדעתי, כדאי להתחיל מהתחלה. כלומר, משאלה אחת פשוטה ושורשית:
לשם מה התכנסנו כאן?

הורים כשותפים בבריאה

התכנסו כדי להיות שותפים בבריאת אדם. זהו מהלך מאד מרגש. אנחנו שותפים בהבאת גופו לעולם וגם שותפים במסירת דעת, תפיסת עולם, התייחסות רגשית וכל מה שהופך את ילדינו לאנשים מלאים ושלמים ולא רק לגוף פיזי שהגיע לעולם.
נקודת המבט הזו היא דבר שכדאי להתעכב עליו. ראשית, כי יש לו נטייה חזקה להישכח במרוצת הימים והטרדות. הוא לא חוויה או תודעה יומיומית שאנו נושאים כהורים. 
אז בבית המדרש המשפחתי שלנו, כאשר יושבים ההורים בשעת לילה ודנים בילדים ובמשפחה יש מקום לשאלה הגדולות – מה זה אומר להיות אדם? במה אנחנו מאמינים? כיצד אנחנו מוסרים זאת?

תורת האב והאם

מסירת הדעת שלנו נעשית באופנים רבים והמסירה המילולית, הרעיונית, היא רק חלק, וייתכן הקטן שבהם. הילדים באים אל ביתנו בעיניים פקוחות, באוזניים מאזינות, בלב פתוח כאשר הם מקושרים אלינו בכל נימי האישיות שלהם. הם קולטים את כל מה שאנחנו מספרים על האדם.
ואנחנו מספרים זאת בכל אירוע קטן של היום:
איך עושים צדק? איך מנהיגים? איך תופסים מקום בעולם? כיצד מתייחסים לגוף ולצרכיו? האם יש מקום לאלימות ולכוח? מה סדרי העדיפויות בחיים? מהו מוסר? מהי קדושה? מה זו זוגיות? אהבה? רגשות? ועוד ועוד ועוד.

אז בואו נחזור רגע לריב בין הילדים.
יש כאן עוד נקודה לתשומת לב. הילדים באים לביתנו ילדים. כלומר, הם באים מתוך חוסר ידיעה כיצד לחיות כאן כבני אדם בעולם, הם באים עם השאלה הזו אלינו. "אבא ואמא. כיצד חיים פה בעולם? איך אהיה אדם? וגם, עוד שאלה, איך לחיות פה בעולם עם עוד אנשים? אני ממש לא יודע. אני עושה כמיטב יכולתי ומנסה לשרוד במצב לא פשוט – יש לי אחים והם מתחרים על מקומי בעולם. לפעמים עוזרים לי, לפעמים מאיימים, ובכלל, אני לא יודע איך להתייחס לכל העניין הזה.

אחד הקשיים שלנו כהורים מול מריבות האחים נובע מכך שיש לנו תחושה פנימית, לפעמים לא מתומללת שזה לא אמור להיות ככה. לפחות לא עד כדי כך. הקושי נובע גם מכך שאין לנו כוח לזה. זה מפריע לנו לשקט. מאיים על ההרמוניה שאנו זקוקים לה בביתנו.

ובצדק. זה מאד קשה לשאת. ריבים בין ילדים, וילדים בכלל, מפגישים אותנו עם רגשות ועוצמות נפשיות שבמשך רוב שעות היום אנחנו מסתירים מעצמנו, מדחיקים, ואולי גם זוכים שלא להפגש איתן כי ארגנו את חיינו בצורה כזו. אז למי יש כוח?

הורים יקרים, האם תסכימו?

ובכל זאת. זה ממש חלק מהעסקה. לשם כך הוזמנו הילדים. אלו תנאי החוזה. הורים יקרים, אנחנו נבוא אל ביתכם במצב צבירה ראשוני של ילדים. כלומר, במצב שאין לנו מושג איך באמת לחיות עם עוד אנשים אבל אנחנו סומכים עליכם שאתם תוליכו אותנו בבית הספר הטוב ביותר, בית הספר המשפחתי שלנו, שבו לומדים הכל על האופן שבו חיים עם עוד אנשים. הורים יקרים, האם תסכימו?
להסכמה הזו יש הרבה השלכות. הורים שמסכימים זוכים לענות על השאלה הזו יחד עם עוד רבים כמוהם וביחד הם בונים את התשובה של האנושות לשאלה הזו. בית ועוד בית, אנו מולידים את האנושות. שותפים ממשיים בבריאת האדם.

אבל איפה זה קורה?

כן. זה קורה בחדשות. בבית הספר. בבורסה. בשוק. זה קורה בכביש. זה קורה בפייסבוק. בגוגל. אבל זה גם קורה, ואולי אפילו יותר, כאן מולך בדיוק, במקום הזה שאתה רוצה לברוח ממנו – כששני ילדים רבים על סוכריה.

"זה לא פייר! הוא התחיל! הוא הרביץ לי קודם! אני תפסתי ורק הלכתי!"
כמה שזה לא מרנין עבורנו. כמה שהיינו רוצים לברוח לאיזה שיעור על מהות האדם. לראות סרט. לעשות מדיטציה. לכתוב עבודה באוניברסיטה על חלוקת המשאבים בעולם. או לכל הפחות, להרים איזו צעקה ולהפסיק את הכאב ראש הזה. כמה זה מעיק לגלות שהתיאוריות שלנו לא עובדות אצלנו בבית. כמה שזה יכול להיות קטנוני. ומילא אם זה היה קורה פעם בשבוע, אבל כל עשר דקות?....

שני ספרים שעברו תחת ידי, עיני וליבי בעת האחרונה מתייחסים לנקודת המוצא הזו בהורות ובזוגיות – האחד, הוא "הורות כמעשה ניסים" של Shai Orr, השני הוא "מסה על הזוגיות" של דני לסרי (שיש לו גם ספר על הורות שטרם קראתי - הורות לחירות). לשניהם יש לי נקודות חיבה והשקה רבות. ומול שניהם יש לי כמה נקודות מחלוקת שורשיות. אבל את שניהם אני אוהב ומעריך על כך שהם מציבים את האופק, נושאים את הדגל, מראים את הגודל המרגש של המשימה.
כאן בביתנו, נולדים אנשים. מהגוף שלהם ועד למהותם האנושית השלמה. זה לא פחות ממדהים.

מניטו, לא כתב ספר על הורות. וביחד עם זה, הוא בנה עבורנו תשתית נפלאה לספר על הורות. הוא ביסס תורה שלמה, שנקראת "תורת התולדות", ובה מבואר שסיפור משפחה ולידה הוא סיפור המסגרת של התפתחות האנושות. סיפור המסגרת של זהות האדם בעולם. הוא לא ירד למשמעויות של הרעיון הזה למישור הפרטי. היו בו אמירות כלליות על זיווגים, לידות, זהות הבנים, ובירורים שנעשים בתוך משפחה בכלל, ומשפחת ישראל בפרט, על זהות האדם.

והנה, בסופו של דבר, העם הזה, הכללי מאד, מורכב מהרבה מאד משפחות פרטיות. ביום יום. יושבת לה המשפחה הפרטית מאד ושואלת את עצמה שאלה קטנה, שולית לכאורה. מה לעשות עם ריבים בין הילדים? למי לתת את הסוכריה? אולי לא להתערב בכלל? למשפחה הזו יש תחושה לא ברורה שיש נתק. פירוד רשויות בין רעיון המשפחה לאור תורת התולדות, או לאור כל תורה אחרת שהם עוסקים בה, ויש את המשפחה הספציפית שבה אנחנו חיים. ולא ברור הקשר בין השניים. אך יש קשר. חייב להיות קשר. זו היא ביטוי של זו.

המבנה המשפחתי הכולל של הזהות העברית, מושפע מהמבנה ומהתודעה המשפחתית של הרבה מאד משפחות ממשיות כאן בתוך בתים, במציאות החיים הדוחקת. ומאידך, לשאלות כמו איך להתייחס לריבים של הילדים, אין עבורי תשובה מלאה ללא התייחסות לשאלת התולדות, קין והבל, יוסף ואחיו, מלכות ישראל ומלכות יהודה. כלומר, לאופן שבו התורה נותנת מענה לשאלה - מהו אדם? איך להוליד אדם?
הריבים בין הילדים הם סעיף בתוך השאלה הגדולה הזו.

אז לפני כל הפתרונות, רק עמוד לשנייה אחת, לפחות בערב, ברגע של שקט והיזכר. היזכרי גם את. הורות היא לא משימה קלה. אבל היא בהחלט מפעימה. זו זכות. הזכות להיות שותף בבריאה.

ולפעמים, פשוט לקנות כדאי עוד חבילת סוכריות...

-----------------------------------------------------------------------------------
מי שרוצה גם לדבר על השאלות הגדולות האלו, וגם לברר איך בפועל מתנהלים מולן - 
"מחדש", סדנה בת 8 מפגשים לגברים בנושאים הללו ובנושאים בוערים אחרים לאור ימימה והחסידות - מתחילה בשבוע הבא
0545362226
קישור בפייס בתגובה הראשונה, השתתפות בהרשמה מראש.

תורת מניטו