התנגדות והתקרבות
את אוהבת? עכשיו כבר אפשר לשאול את שאלה הזו את עצמנו, ואם נענה בכנות התשובה תהיה שאלה ,תלוי מתי? קל לנו לאהוב את עצמנו כשאנחנו מצליחות, טובות ומיטביות, יותר מורכב כשאנחנו פוגשות חלקים פחות מוארים שלנו, כשאנחנו נופלות, נכשלות, כועסות מאכזבות או מתאכזבות, שם במקומות החשוכים כשאנחנו יותר זקוקים לאור ,האהבה שלנו מסתלקת, ואנחנו מתמלאות ביקורת, וכעס לא רק על המעשה, אלא לכל ההוויה שלנו, הלב נסגר ומתקשה, והכל נעשה יותר קשה-לדפוס הזה ימימה קוראת התנגדות, או דחיה עצמית.
"ואם יש דחיה עצמית כמו כעס גדול,למעשה כעס על עצמך הוא דחיה לא מקבלת את עצמך..."
התנגדות היא דרך מסוימת שאימצנו כדי לגדול, אם חווינו ביקורת, הדרך שבה נגדל את עצמנו תהיה גם בביקורת בנוקשות ובפסילה. אבל אדמה קשה לא מצמיחה הרבה....
נכון יש לנו חסרונות, נולדנו לעולם שמבקש תיקון, זו מהותו, לא נולדנו מושלמים כי אם שלמים ,שלמות אחת שכוללת חסרונות וחוזקות, אור וחושך, עליות וירידות
הלימוד של ימימה מציע לנו הכרה חדשה של אמון במערכת הפנימית, מתוך הבנה שהרבה מהעקמומיות הפנימית צמחה מהתרחקות והתנגדות, ובכוחה של ההקשבה ליישר אותם. ולכן ימימה מלמדת אותנו להתקרב להסתכל על החסרונות בלי להתפעל מהם, להיות צופה בהם. במקום להתנגד, להציץ לחור השחור, להקשיב, להתבונן. בחור ובעצמנו, היכולת הזו להתקרב אל עצמנו גם במפגש עם חלקים לא אהובים, מאפשרת את החזרתם לתחומם הנכון , ההתקרבות הזו היא תחילת ההסכמה לשחרור ולתחילת התיקון.
- התנגדות:באיזה תחום אני כועסת על עצמי
שאני לא כמו ב...
באימהות
בזוגיות
ביחסים עם הורי
- מה אני מדמיינת שהכעס ישיג
- . איך אני מרגישה כשאני כועסת על עצמי
- התקרבות תסתכלי על החסרון כצופה בו בלי להתפעל ממנו, בלי לשפוט ולהתכווץ. תקשיבי לו.
- מה את פוגשת שם