רווחים משניים

חבר יקר, איש שיווק, שיתף אותי בחוויה נפלאה של התחדשות וצמיחה אישית. הוא עוסק כבר שנים בתחום השיווק וברוך ה' מצליח מאוד. הוא מתאר שמאז שהתחיל להתעורר לרוחניות ולתיקון אישי, התחיל לחוש פער גדול מאוד בתוכו (החוויה הראשונה של כל מי שמעז). בחיצוניותו, הדמות שנפגשת עם הלקוחות, היא דמות קרה, זחוחת דעת, גאוותנית. מלאה בצורך בשליטה, כיבוש ונצחנות. הוא אמר שהבעיה העיקרית היא ש"הדמות" הזו מצליחה מאוד בגשמיות. עושה עסקאות-ענק, לא רואה ממטר, שורפת את העולם ומקבלת הערכה רבה. זה בעצם "הרווח המשני" שבי, שמעכב את היכולת בשינוי. לכן אחד היסודות הכי משמעותיים בגדילה הרוחנית הוא לזהות את הרווחים המשניים מהחסימות שלנו. זה דורש אומץ גדול, אהבת האמת וגדלות רוח.

ואני בתוך הגולה

בתוך התהליך האמיץ, חברי הבין וחש שאיבד את הקשר עם הממד האנושי הפשוט, את הקשר הלבבי הנשמתי עם האדם שמאחורי המוצרים שמכר. חש תחושה קשה שבאמת אף אחד כבר לא מעניין אותו. הוא זיהה את הצורך המתמיד שלו ב"ניצחון". חש שהגדרת ההצלחה המוחלטת שלו היא מספר המוצרים שמכר, שההוויה והקיום האישי מוגדר אך ורק לפי ההצלחה הגשמית החיצונית. בעבודה הפנימית קלט את השכבות והשריון שצבר עם השנים, שיצרו את הדמות הזו שמסתובב בתוכה – תמיד מחויכת, לא מתרגשת משטויות, מלאה בגאווה וניתוק ממקורו העצמי האמיתי. "'ואני בתוך הגולה'... חטאנו עם אבותינו חטא אדם הראשון, שהתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש ואיבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת 'אייכה'? מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו" (אורות הקודש ג קמ).

אישור לקיום רק בתנאים מסיומים

החבר האמיץ נמצא בדרך נפלאה של סגירת הפער עם עצמו, עמוק בתוך חיפוש הדרך חזרה, להשיב את בת מלך שאיבד שם בפנים. הילד שתמיד דרשו ממנו שלמות, שאף פעם זה לא הספיק, שתמיד עבר אליו המסר שהוא יכול יותר, ויותר, ויותר...

וזהו, נשברו הכלים (ב"ה, בשעה טובה). הוא קלט שהחום והאהבה מצד ההורים (שלא ידעו שפה אחרת) התקיימו רק כאשר הוא היה "בשיאו" – מבריק, מתוחכם, מרוכז, מגיב לעניין, יודע, נותן תשובות מהירות. רק אז קיבל אישור לקיומו. הוא הבין שלא הייתה לו ברירה – הילד שם בפנים למד שלהצלחה בחיים יש צורה מסוימת מאוד, ואסור שיתפסו אותו מתרגש, לא ממוקד, תמים, ואם זה קרה הוא מיד "זכה" בביקורת או עקיצה צינית, ויישור בחזרה לתלם.

פרצות אל עולם הפשיטות והתמימות

הוא למד והבין את הסיבה של הביקורת והדחייה שלו כלפי "אנשי הלב" המתרגשים, הבוכים, המתגלגלים מצחוק (שפשוט חיים). הבין מתוך זה את הקושי ואי-החיבור שלו לתפילה. הרי זו עבודה שבלב. היום הוא יותר ויותר מרוכז פנימה. מחפש ומוצא "פרצות" אל עולם הפשיטות והתמימות, עולם הלב והנפש, עולמות הרוח והנשמה. בשיחתנו הוא שיתף אותי שלאט לאט הלב מתחיל להסכים שאין מחיר אמיתי לפתיחות ורגישות. זו רק "דריכות פנימית" ישנה ומתח שנוצרו בעקבות הדרישה המוגזמת שהופנתה כלפיו. תחושת "יפגעו בי אם אהיה תמים", או אם אהיה פשוט חשוף רגשית, או אדבר ישירות ללא תחכום והסתרה. הוא למד שכל זה הוא רק תרגום ישן של הילד שבתוכו. לאותו ילד קטן ומתוק שם בפנים, לא הייתה אפשרות לעמוד על אמת מקומו מול הסמכות והנוכחות ההורית הנערצת (והעריצה). הדברים נרשמו ב"הארד דיסק", שם מאחורי המוח, בתת-ההכרה, ופעלו וקבעו לו התנהלות רחוקה כל כך ממי שהוא באמת. כעת הוא החליט שמספיק, שהוא יוצא (נכנס) לפגוש את עצמו האמיתי שם שבפנים. לתת מקום בחייו למהותו הפנימית, להפסיק להסתתר. "והתשובה הראשית שהיא מאירה את כל המחשכים מיד, שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו" (אורות התשובה טו, י).

מאבק כוחות אימתני

הוא תיאר שאחת הפעמים הראשונות של החוויה, של גילוי המקום החדש שלו, הייתה תוך כדי עסקה גדולה שעשה. זה כבר היה אחרי ההתעוררות הראשונית לשימת לב אל הנשמה לאחר כמה שיעורים ומפגשים. הוא החליט שהפעם הוא מכניס שם גם את הלב. בלי לפחד. החליט שהוא מקשיב ללקוח באמת, לא רק לענייני העסקה, אלא פוגש את האדם שמולו. פוגש את עצמו, לא רק תוקף או מתגונן בהישרדות אכזרית. תוך כדי הדיאלוג ביניהם הוא חש איך הצורך הישן בניצחון והכרעה עולה ממעמקי הנפש, אך הפעם הוא המתין באומץ רב. ה"חיה" הפראית והאכזרית געשה שם בפנים, אך הוא בחר בחיים. בחר למצוא דיבור שיוצא ממקום אנושי, חיפש באומץ את הקשר עם האדם ולא רק את מכירת המוצר. הוא אמר שהוא זוכר היטב את מאבק הכוחות האימתני הזה שגעש בתוכו. התדמית המוחצנת שייצר עם השנים חשה שמנסים לדחות אותה, לסלק אותה, והיא לא התכוונה לוותר כל כך מהר. היא קמה מלוא קומתה, רצתה להוציא מילים של ערמומיות, לדבר בציניות והתחכמות, לדבר בטון מתנשא ויודע, כדי להשתלט ולבלוע את הלקוח. אך לא, הפעם הוא אמר למפלצת שבפנים: "אני בעל הבית שלך, אני אחראי עלייך ולא את עליי. את לא קובעת בשבילי יותר".

הוא המשיך עם התדר והניגון הלבבי. להפתעתו כי רבה, בסופו של משא ומתן השיג בדיוק את מה שרצה מבחינה גשמית. אך הפעם היה פה 'מוצר' הרבה יותר גדול שזכה לו. היה שם גם משא ומתן עם לב, עם נוכחות נשמתית.

התוצאה הזו, הפנימית, ההרגשה המופלאה של חיבור לאדם, המחויבות לקשר אישי, הייתה בעבורו גדולה וחשובה בהרבה מהעסק הכלכלי. שחוויה זו יצרה "רישום נצחי" בתודעה. רישום של מחויבות למקום הפנימי המופלא הזה – לא רק בעסקים, אלא כדרך חיים. הוא מתרגש, ומופתע יותר ויותר לגלות זאת בכל מרחב החיים שלו, מול אשתו וילדיו, מול חבריו. כולם "משקפים" לו שהם לא מכירים אותו.

בתחילה חשבו שזו הצגה; לא כולם האמינו שזה אמיתי, הרי הוא הרגיל את כולם במשך שנים לדמות אחרת לגמרי, קרה וחסומה רגשית. אך לאט לאט, יחד עם ההתמדה בנוכחות החדשה, גם הם קלטו וזיהו שזה אמיתי וכן, שזה בא מבפנים. הבינו שיש כאן אדם שבחר בחיים, שיש פה אומץ רוחני של אדם שרוצה וממש מחויב לקשר חדש עם עצמו, עם חייו, והם מחזירים אהבה רבה חזרה כלפיו. שנזכה כולנו ממש, אמן.

עולם קטן - כתבות