לפעמים, בזמן שטייס נמצא בגובה העננים הוא מתבלבל. למעשה, יותר מבלבול זהו מצב של אובדן התמצאות מסוכן שנקרא – "ורטיגו". במצב הזה החושים שלו טוענים שהארץ הם שמיים והשמיים הם הארץ. אם לא יהיה מודע לכך ולא יהיו בידו כלים להתמודד עם המצב הוא עלול להפנות את כלי הטיס שלו ישירות לתוך האדמה ולהתרסק.
אם אתה הטייס, מה עליך לעשות?
ראשית עליך לדעת לזהות את המצב הזה. אתה עשוי לשים לב אליו לאור הפער בין מכשירי הניווט של המטוס לבין התפיסה שלך.
לאחר שזיהית עליך לפטר את עצמך מכשירות לניווט, לסמוך לגמרי על המכשירים של המטוס ולטוס על פי הדרכתם. עליך לתת בהם אמון למרות שהם סותרים את הבנת המציאות שלך באותו זמן.
גם לנו יש מכשיר כזה. צריך ללמוד לעבוד איתו אבל הוא שם. כשאתה מקשיב פנימה תוכל לשים לב לאיתותי המצפן הפנימי – לרגעים הוא מודיע על שקט ושמחה ולרגעים הוא מודיע על מרחק, מאבק ועצבות.
שקט ושמחה מאותתים על ניווט נכון בשבילי החיים. ואילו ההיפך מצביע שאתה מרחיק את עצמך מהנקודה.
החלק המסובך מתחיל כשהאיתות הפנימי לא מסתדר עם התפיסה הערכית שלך:
הרי החלטתי נכון בנושא הזה, מדוע אני עצוב?
הרי אני עושה את מה שראוי, ומדוע המרחק בקרבי הולך ומתגבר?
הרי אני נמצא עם אדם שאינני אמור לאהוב ומדוע אני שמח?
טיסת מכשירים מצריכה הדרכה, אבל לפעמים התשובה היא שאתה ב"ורטיגו". מה שאתה חושב שנכון אינו נכון. מה שנדמה לך כראוי אינו ראוי. מי שאינך אמור לאהוב הוא אדם שמיטיב איתך.
ההמלצה שלנו היא לצאת לכמה טיסות אימונים, ולבחון את האיתות הפנימי. ללמוד לסמוך עליו לפחות במידה מסויימת. לעיתים הוא יכול לסייע לנו לצאת מורטיגו ולתקן תפיסות מציאות מבולבלות.