היו מסובין בבני ברק.. עד שבאו תלמידיהם.

למה בבני ברק, ולמה סיפרו כל אותו הלילה, ומדוע באו תלמידיהם.

הרב קוק כותב כי בבני ברק התגלה טובה של ארץ ישראל, שכן הגמרא מספרת כי שם התגלתה הברכה של זבת חלב ודבש.

ועוד אמרו חז''ל כי מבני בניו של המן הרשע למדו תורה בבני ברק.

אחרי דרשתו של ר' אלעזר שאת יד ה' ויד הגאולה צריכים לראות גם בלילות, גם בחושך, ישבו כל אותם חכמים במקום ששבח ארץ ישראל מתגלה, ומהי שבחה של ארץ ישראל?

מבאר הרב צבי יהודה, כי החלב והדבש מבטאים את היכולת של ארץ ישראל להוציא טהור מטמא, שכן החלב נלקח מן הבהמה בעודנה בחיים, דבר שבדרך כלל מהווה איסור של אבר  מן החי.

ואילו הדבש היוצא מהדבורים הוא טהור היוצא מטמא. ואם נאמר שמדובר על דבש תמרים, הגמרא בסוכה דורשת כי פתחה של גיהנום נמצא בין שני תמרות, שני דקלים.

כלומר מתיקות החיים יש בה צד של גשמיות חזקה ביותר, אך ארץ ישראל מהפכת הכל לטוב, גם את הטמא, גם את החומר היא מעלה לקדושה, ואפילו את בני בניו של המן הרשע היא מתקנת.

ממילא ישבו אותם חכמים כל הלילה, וספרו וחוו וחיו מחדש את יציאת מצרים, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית, הבוקר האיר, אפשר לקבל עול מלכות שמים באור.

בפשטות נדמה כי תלמידיהם חרדו שרבותיהם יקיימו מצווה בזמנה, שכן גדולה מצווה בזמנה.

אך אם יורשה אשאל, ומה היה קורה אם תלמידיהם לא היו מפסיקים אותם? שמא היו מפספסים קבלת עול מלכות שמים?

ושמא, אולי אם תלמידיהם לא היו מפסיקים אותם, היו מספרים כל אותו הלילה, כל הגלות וכבר היה מאיר אורו של משיח.

מי יודע?

הגדה בקצרה