כנגד ארבעה בנים דברה תורה

 מדוע התורה צריכה לדבר כנגד ארבעה בנים? וכי לא יכלו להשאיר את היצירתיות לכל אב ואב לפי כשרונו?

כאשר התורה מתייחסת למגוון של בנים, ואפילו לרשע, או לזה שכלל לא מתעניין בליל הסדר (על פי הפירוש שאינו יודע לשאול אינו קטן ותמים אלא אחד שלא מעניין אותו כל העסק) לא יכול אף אב להגיד אני פטור.

העברת הסיפור הלאומי, מדור לדור אינה עניין של כשרון דידקטי, או צדיקות כזאת או אחרת, זו דרך חיים שהתורה מורה לנו.

ועל כן התורה מדברת לכל אחד ואחד, אם הקב''ה יכול לדבר עם הבן הרשע, אז גם אתה אבא שלו יכול.

אחד מיסודות החינוך הוא האמון, אם אני מדבר עם מישהו סימן שיש לי אמון שיש לכך תועלת כלשהי, והתורה אומרת, הקב''ה אומר, לי יש אמון בכל אחד ואחד מעם ישראל. אז בבקשה אל תתייאשו מלהעביר את המסר לדורות הבאים.

ואולי לכן אליהו מגיע בלילה הזה, הוא שאמר לקב''ה העם שלך הפר את הברית, אין עם מי לדבר, והקב''ה אומר לו אם כך אתה אומר, מעכשיו אתה תשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם. אתה תחפש את הטוב שיש בכל אחד ואחד את הברית, את המסורת העוברת מדור לדור.

אתה תגיע לכל ברית, לא בזום כי אם בלייב, לכל ליל הסדר גם בשנים שהאבות והבנים, או הסבים והנכדים פרודים זה מזה, אתה תמצא דרך לחבר.

שנזכה לתת אמון, בעצמנו, בילדינו במשפחתנו ובעולם כולו.

הגדה בקצרה