יום שני -  י  אייר

א.      השוכר חפץ לזמן מסוים, ובחזרתו נאנס ולא הספיק להחזיר את החפץ בזמן, הרי שחייב לשלם על כל הזמן שהיה החפץ ברשותו. אולם אם שכר חפץ לעשות איתו מלאכה כלשהי עד שיסיים אותה, ובחזרתו נאנס ולא הספיק להחזיר בזמן, אין צריך להוסיף על התשלום.

ב.      לכן מי ששכר רכב או סירה וכיו"ב, והתשלום הוא לפי זמן (ימים, שעות), ואחר בהשבתו, חייב לשלם על תוספת הזמן שאחר, ואילו אם אחר עקב סיבה שאינה בשליטתו.

 

יום שלישי - יא  אייר

א.      המשכיר בית, או מבנה כלשהו הקבוע בקרקע, יכול להשכירו אפילו בסכום הגדול מהמקובל בשוק, ואין בכך הונאה (שו"ע רכז לב).

הטעם לכך הוא ששכירות דינה כמכר למשך זמן השכירות, לכן כמו שאין הונאה במכירת קרקעות כך אין הונאה בשכירות קרקע, ובתים נחשבים כקרקעות.

ב.      מטעם זה, אם השכיר חפצים מטלטלים ביותר משישית מהמחיר המקובל בשוק, יש בהם דין הונאה והשכירות מתבטלת אם ירצה השוכר, ובשישית בדיוק יחזיר המשכיר את ההפרש והשכירות קיימת. ובפחות מכך, אין צריך להחזיר (שם לה).

 

לע"נ טוביה בן יצחק

 

 

יום רביעי - יב  אייר

א.      המשכיר חפץ לחבירו, צריך להשכירו לו במצב תקין.

אם השכיר לו חפץ פגום או שאינו ניתן לשימוש באופן סביר, השוכר מחזיר את החפץ ופטור מלשלם (שו"ע חו"מ שז ז)

ב.      השוכר חפץ והשאיל אותו למישהו אחר, והשואל הזיק לחפץ באופן שחייב לשלם עליו, התשלום יינתן למשכיר ולא לשוכר, כיון שאין לשוכר רשות לעשות סחורה בחפץ של חבירו ללא רשותו (שם ה).

 

לע"נ דהן סולטנה בת שמחה

לע"נ דיאמנט איל בן תמר

 

הלכות שאלה

יום חמישי - יג  אייר

א.      השואל חפץ מחברו וניזוק החפץ, חייב בתשלומי הנזק אפילו אם הנזק קרה באונס, אפילו שנשבר מחמת רעידת אדמה. הטעם לכך הוא, שכיוון שנהנה מבלי לשלם מתחייב באחריות גדולה מאוד (שו"ע חו"מ שמ א).

ב.      אם האונס קרה בגלל המשאיל, השואל אינו חייב, כגון שפרצה שריפה ונשרף הכלי, והמבעיר את הבערה היה המשאיל עצמו (שם ברמ"א).

 

 

 

יום שישי - יד  אייר – פסח שני

א.      כל קלקול שאירע בחפץ השאול מחמת מלאכה ששאל בשבילה, פטור השואל מלפצות את המשאיל, בתנאי שלא ישנה לעשות בה דבר אחר חוץ מהמלאכה ששאל בשבילה (שו"ע חו"מ שמ א).

ב.      לכן, אם שאל מקדחה מחברו והשתמש בה כפי שרגילים להשתמש במקדחה ונשברה – פטור, אך אם השתמש בה בצורה שונה מהרגיל – חייב, וכן כל כיו"ב (שם).

 

בריאות איתנה נחת והצלחה בכל ללאה בת צביה

 

שבת - אמור - טו  אייר

א.      ממתי נחשב שואל? מרגע שהגיע החפץ השאול לרשותו. לכן, אם שלח לו המשאיל ביד בנו, אינו חייב השואל אם קרה נזק בדרך, כיוון שלא הגיע החפץ לרשותו (שו"ע חו"מ שמ ה).

ב.      ואם אמר השואל למשאיל שלח לי ביד בנך, או שאמר המשאיל לשואל הרי אני שולח ביד בני ואמר לו השואל  שלח, הרי הסכים וקיבל עליו אחריות כבר בדרך, אף לפני שהגיע לרשותו (שם).

 

הלכה יומית בחושן משפט - מהספר של הכולל, ביומו תיתן שכרו