מתן-תורה

וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת

אולי כשהייתי שם הָהָר היה עָשֵׁן עד שעיני דמעו ולא יכלו לראות. 
אולי כשהסטתי מבט ראיתי אז בצד רק קול אחד, דק כדממה. 
אולי ניסיתי אז לומר אותו…

כמה את גיבורה, רות. את נאבקת.
זרה, חסרת כל, בלי סיכוי, אבל באצילות ובמסירות את לא מוותרת.

כמה את גיבורה, נעמי. את נאבקת.
מר ככל שיהיה הגורל, את מוצאת בו חוט של חסד שידבק בך.…

אביב מוזר ובו ימים כל כך רחוצים וצלולים מגשם, שמוזר לומר בהם "מוריד הטל". החורף כבר נגמר אבל הקיץ מתמהמה.

מצד אחד, זה נהדר. קצת רחמנות עלינו לפני שהחום הגדול יסמא ויתיש אותנו. עוד טיפה…