וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת
אולי כשהייתי שם הָהָר היה עָשֵׁן עד שעיני דמעו ולא יכלו לראות.
אולי כשהסטתי מבט ראיתי אז בצד רק קול אחד, דק כדממה.
אולי ניסיתי אז לומר אותו בפי, שיהיה על פה, להכניסו בברית.
אולי טעמתי אז שלוש מילים אינסופיות:
מִי אַתְּ בִּתִּי
מִי
אַתְּ
בִּתִּי