מאמרי הראיה
139
ממעינות האלה, תהיו אתם אחי היקרים יודעים לקלוט את הזוך ואת הטוהר, שבהם תכירו להפלות יפה
בין זרם לזרם, בין משקע זר שסערת הרוח מעלה בזעפו ובין תהליך של מי מנוחות המשיב נפש, אשר בהם
יהיה חלקכם ובהם תהיו נוחלים אומץ עד כדי השפעה גם כן על חוגים שונים, להרחיב את יסוד
ברכת החיים אשר צור ישראל וגואלו חי מופיע בה בעיתים הללו על עם סגולתו. מרבי עקיבא אורן של
ישראל אשר בשמו אתם נקראים בבחינת איגודכם, היו נא מכוונים לשלשת הסימנים המצינים לנו לדורות
את קדושתו העליונה, שהם : ראשיתאהבת התורה עד ל כדי מסירות נפש של סבל בלתי גבולי, הדעה
חיינו ואורך היסודית שסם החיים של האומה ומכון גאולתה אין לו תוכן אחר כי אם זאת התורה שהיא
ימינו". השנית ההכללה "כולהו סתימתאה אליבא דרבי עקיבא" פלגים רבים הולכים וזורמים, מתניתין,
תוספתא, ספרי, ספרא וכו ' אבל הכל ב א מתוך אותו הים הגדול, תורתו הכוללת של רבי עק יבא (עיין
סנהדרין פ"ו). התורה תורת חיינו כל פלגיה המתגלים ברוח וכל הפלגים המתגלים בחיי האומה, ממנה הם
זורמים, ולאחדם עם מקור ם הברוך לנצח אנו נדרשים. נברך בתורה תחילה ונמצא את הארץ אשר אב דה
לנו על אשר לא ברכו בתור ה תחלה (עיין בבא מציעא פ"ה). והשלישית היא מד ת רבי עקיבא המיוחדה,
שהיא מתעוררת עכשיו בזמן צמיחת הישועה, להיות לנו לאור עולם, התלהבות ומסירות לחזק כל חזון של
גאולה ותחיה לישראל וארצו. ודוקא מפני שהחזון בשעתו נכשל, ובר כוכבא נפל ועמו נפל ישראל בבחינת
חירותו הלאומית, בטוחים אנו כי תורת אמת אשר ב פה קדוש יבוא תור לה, והתור הזה הולך ובא, ולא
תקום פעמים צרה, ולא לחנם לחם ישראל מלחמת קיומ ו ונצחו עד דור אחרון ועד בכלל. לכו אחים ובנים
חביבים בכח זה, בכח ד' גואל ישראל, אל ירך לבבכם, אל תערצו מכל קולות של צווחות וקל גסים. ד'
עמנו, ובשמו ותורתו נדגול ונעשה חיל, לקרבת גאולתנו ופדות נפשנו, בישע צור ישראל אשר הננו לעדי עד
עמו וצאן מרעיתו. בברכה, חיים, שלום, חדות רוח וקושט סלה. נאמן אהבתכם אברהם יצחק הכהן
זרעים שנה א', חוב' א' תרצ"ז) קוק
על הגאון רבי אברהם מסוכטשוב זצ"ל
ב"ה. י"ג מ"ח תרצ"ה. כעת בא לביתי ידידי היקר הרה"ג מו"ה שבתי בארנשטיין שליט"א ובשורה
טובה בפיו משמחת נשואין של החתן הרב היקר מו"ה ליביל עלבינגער שליט"א עורך הירחון התורני בית
אברהם הנ"ל עם אחותו תחי' למז"ט נינת הגה"ק בעל אבני נזר זצ"ל וכאשר תמיד חביבה עלי תורתו
הקדושה של הגאון הקדוש בעל אבני נז ר זצ"ל, ועל כן נזדרזתי לבקשתו ל שלוח איזה דבר להמערכת
החשובה ותהי זאת ג"כ בתורת ברכת מז"ט לפרי צדיקים, מטעי קודש, לבית קדוש ד' מרנא ר' אברהם
מסאכאמטא ב זצוקלה"ה וזי"ע ועכ"י. והנה בדרך כללות על דבר דרכו בקודש המיוחדת בעומקה של
עת (' הלכה שראיתי שידידי הגאון מקוטנא נכ דו שליט"א נטה במאמרו היקר (בבית אברהם חוברת א
כנוס" קו בנין לסמן את צד החידוש המקורי שלו, שלא הי' צריך להקדמות משל אחרים ובודאי שיש צד
של אמת בדברים. והנני רגיל לומר, שזהו מה שאמרו חז"ל בגמ, דב"מ פ"ה ב' בההוא מדרבנן דהוה שכיח
אליהו גביה דלצפרא הוו שפירן עיניה ולאורתא דמיין כדמקילין בנורא וכו' א"ל דאמרי ליה לאליהו
אחוי לי רבנן כי סלקי למתיבתא דרקיע, אמר לי בכולהו מצית לאיסתכול בהו, לבר מגוהרקא דר' חייא
דלא תיסתכל ביה, מאי סימ נייהו, בכולהו אזלי מלאכי כי סלקי ונחיתי לבר מגוהרקי דר' ח ייא דמנפשיה
סליק ונחית כו'. והבחינה המבדלת הזאת במעלות קדושים למעלה בקודש, במדת עלייתם
למתיבתא דרקיע, היא מוחשת בתור דוגמא בגבו רתה של תורה. שאלה גדולי התורה שהם מוכרחים
מאמרי הראיה
140
להעמיד את דבריהם המחודשים על יסודות של הקודמים להם, הם הם בבחינת מלאכים המעלים את
גוהרקי דידהו למתיבתא ד רקיע להעלות בזה את תורתם, ואלה גיבורי כח הגאונים האדירים, אשר זכו
להעמיד דבריהם מתוך נהרות חכמת לבבם הקדושה בבחינת נהרא מכיפיה מיבריך, הם הנם בדוגמתו של
רבי חייא, דגוהרקי דידהו סליק ונחית מדנפשיה, עולה רקיעי החכמה ויורד תהומותיה בחוסן כח נשמתו
הקדושה חלק אלוה ממרומים אשר זכה לו. מזה הסוג הנאדר בקודש הי' הגאון הקדוש בעל אבני נזר
זצ"ל. ודבריו הנובעים כפרץ מים כבירים, הנם בנויים על אשיות שכלו הטהור הקדוש והמבהיק
כזוהר הרקיע. אמנם כבר הקדים הוא ז"ל בעצמו בהקדמתו היקרה לספרו "אגלי טל" ששם את לבו
בעיקר, אחרי עמלו הגדול בפלפולא דאורייתא, על פי רוחו הכביר להיות דולה מים מבארות עמוקים לברר
את השיטות של רבותינו הראשונים ז"ל שמהם תצא תורה לכל ישראל. ואם שמתוך בירו רים הללו
לשיטותיהם של הקדמונים מתנוצצים ללבנו ברקים נהדרים מאד, המנהירים את העין בזיו חריפותם
העמוקה כל אלה הנם באמת רק דברים מסתעפים מעיקר היסוד שהוא בירורן של השיטות של רבותינו
גדולי הראשונים, שאנו צריכים ללכת בעיקבותיהם בכל דרכי התורה וכדאמרי' ביר ושלמי פסחים פרק אלו
דברים ה"א, כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה, וכפי' ראשון של הקרבן עדה שהוא העיקר, שפי' שהיא
קבלת רבותיו, ומ"מ אע"פ שהכל מיוסד על דברי הראשונים עמודי ההוראה, ניכרת היא גבורתו
המיוחדת של המחדש המקורי, דסליק ודנחית מדנפשיה. והרי מצאנו לרבי אליעזר הגדול שלא אמר דבר
שלא שמע מפי רבו מעולם, סוכה כ"ז ב' ויומא ס"ו ב', וקשה בזה מה שמצאנו באבות דר"נ פ"ו גבי רבי
אליעזר שדרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם, ולכאורה זה סותר את הכלל של מדתו של ר"א שלא אמר
דבר שלא שמע מפי רבו. וצריכין אנו לומר שאם היינו אומרים שאמר דברים שלא אמרן פה לעולם הי' זה
באמת סתירה על הכלל שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו. אבל כיון שאמרו שלא שמעתן אוזן מעולם, אנו
מבינים שהפה של הרב אב התורה רבן יוחנן בן זכאי אמרו אבל מכל השומעים הצטיין רבי אליעזר הגדול
בהקשבתו העמוקה שאזנו שמעה מתורתו של רבו מה שלא שמעו אחרים. ונמצא שבאמת לא אמר דב ר
שלא שמע מפי רבו, ותורתו היתה תורה שלימה שיש לה בית אב, ומכל מק ום היתה כולה תורה מחודשת
על ידי גבורת שכלו הקדוש. ודוגמא לזה הננו מוצאים בתורתו של מ רן הגה"ק רבינו אברהם בט ל אבני נזר
ז"ל בספריו הקדושים. עולה הוא שמים ויורד תהומות בתעופת שכלו, אבל באמת דבריו איתנים
ומבוססים על פי הקשבתו המיוחדת בתור תן של ראשונים רבנן קמ אי ז"ל אשר לאורם נ סע ונלך. והנני בזה
מברך במעולה שבברכות את כל תומכי הישיבה הקדושה "בית אברה ם " והמחזיקים את הירחון התורני
"בית אברהם " ואת כל ההולכים בדרך הקודש אשר התוה הגאון הקדוש רבן של ישראל ז"ל באורח חיים
של חידושי תורת אמ ת, זכו תו יעמוד לנו ולכל ישראל אמ ן. והי' זה שלו' כנה"י ונפש מברכם באה"ר מהר
בית אברהם, תשרי, תרצ"ו) הקודש מירושלים. הק' אברהם יצחק הכהן קוק
ביאור ופירוש מתוך ההקדמה לעין אי"ה
א.
מ"ם פתוחה מ"ם סתומה, מאמר פתוח מאמר ס תום (שבת ק"ד). אנו רגילין לקרא בשם את הדורשים
בעמקי תורה, להאיר אור על דברי כתובים או על מאמרי חז"ל: מדרשים או מבארים. שני השמות הללו