כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד.
למה מְאֹד?
למה לא לומר פשוט כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר? מה תורמת המילה מְאֹד?
במבט ראשון - היא מגבירה את מסר הקרבה של הדבר…


וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ
תשימו לב: לא לבד אתם בדרך. תראו מי בא אתכם.
…בסצנה הכי מתסכלת בספר "הסיפור שאינו נגמר" (לא, לא הסרט) מגיעה הקיסרית הילדותית אל הזקן מההר הנודד.
קשה לתמצת סיפורי פנטזיה והם נשמעים מגוחכים מבחוץ, אבל אני אנסה בכל זאת…
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱ-לֹקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ..."
ובעת רחמים בין השמשות
יצתה בת קול אל…
בתחילה מלך שלמה על העליונים
...ולבסוף לא מלך אלא על ישראל ... ולבסוף לא מלך אלא על ירושלים ...ולבסוף לא מלך אלא על מטתו ...ולבסוף לא מלך אלא על…
"אם ראה הרבה אוכלוסין של בני אדם אומר: ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם חכם הרזים"
(במדבר רבא כא)
ערב קיץ אחד הלכתי להופעה, מה שלא קורה לי הרבה.
…כתבתי פוסט הומוריסטי מטופש על ילדים. כצפוי, זכיתי לתגובות ופרגונים מיידיים. ברור וידוע, שפוסט מטופש על ילדים יניב תשומת לב חיובית ונעימה הרבה יותר מפוסט מחוכם ומעמיק על דברים פרק י"א. פוסט מטופש…
אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר.
את האש כולם מכירים. שמענו עליה ודמיינו אותה כל כך הרבה פעמים.
אבל תזכרו: היה שם גם נחל.
ירד מן ההר. מן הַצּוּר בְּחֹרֵב.
ירד מתוך העשן…
משה עומד בערבות מואב לפתוח את נאום המצוות הגדול.
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים…
העם נסוג אחור. עומד משה מול האש. אחד מול אחד.
*
משה והאש קצת דומים, וגם מתחרזים כמעט.
כל אש היא אֵשׁ אֹכֶלֶת, וכל אדם אוכל; אבל משה…
לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, כל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר ראו עיני והתרגשו עלי כבר ארבעים שנה אינם חלק ממני. אני נושא אותם עמי.
כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי, מכל המילים שלא אמרתי…
בשק שינה בלילה מקפיא עצמות בהרי סנטה-קטרינה, לפני יותר מדי שנים, הבטנו ברקיע וניסינו לזהות מזלות מתוך תפזורת הכוכבים הנדיבה. כמו "מנקודה לנקודה" רק במציאות.
די קל היה להבין שיכלו להיות גם…
פרח לשבת
משהו קטן שיכין את הנשמה לשבת, לתת לה אויר צלול, להתמקד רגע ולהתכונן בדיוק בשעות העמוסות שלפני כניסת שבת.
כאן תמצאו לעיתים הרהורים כמו פרחים קטנים בצד הדרך הסואנת